לפני כשבוע, הסמיך אותי איגוד הסקראם העולמי (ScrumAlliance) כמדריך סקראם מוסמך מטעמם (Certifed Scrum Trainer). כך, הצטרפתי ל-54 המדריכים הבינלאומיים היחידים היכולים להסמיך סקראם מאסטרים חדשים. משמעות הדבר, כי אנשים שהיו צריכים לחכות להגעת מדריך מחו"ל כדי להשתתף בקורס הסמכה באנגלית, יוכלו מעתה להיות מוסמכים כסקראם מאסטרים בקורס שינתן בעברית ובהתרעה יחסית קצרה.  

חשבתי שכשאגיע להיות מדריך, אבין סוף סוף איך נראית חברה טיפוסית שמטמיעה סקראם ואפרסם זאת. היום, אחרי כל כך הרבה הטמעות, הבנתי שיש כל כך הרבה דרכים להטמיע סקראם או Agile ואי אפשר לאפיין הטמעה טיפוסית, אלא רק למצוא את הדרך הנכונה כמו גם את רמת האג'יליות הייחודית אליה החברה רוצה להגיע. 

אז במקום זאת, הנה לכם רשימה שליקטתי במהלך השנים של טעויות נפוצות ומצחיקות של אנשים וחברות שעבדו בצורה "אג'ילית" עד שתיקנו את עצמם. לפרופיל הכללי של האנשים הללו קראתי פראג'יליסט (מלשון Fragile):

יש סיכוי שאתה פראג'יליסט אם...

אתה חושב שהישיבה היומית היא בזבוז זמן
אתה הולך לישיבה היומית בגלל שמכריחים אותך
אתה מתרגל את הישיבה היומית לפני הישיבה היומית
אתה לא מבין מה כבר יתחדש כל יום ולכן לשם מה לעזאזל צריך להיפגש כל יום
אתה מחכה שהמנהל יקבע לך את מועדי הישיבות שלך
אתה צריך את המנהל שלך כדי לדעת איזו משימה לעשות
אתה חושב שהצוות לא יתפקד בלי להגיד לו מה לעשות
אתה חושב שלא צריך להעריך משימות ביחד ("לשם מה צריך להזמין את אנשי הבדיקות לישיבת הדיזיין?!?!")
אין לך מטרה מוגדרת לספרינט
אין לכם זמן לישיבת רטרוספקטיב (תיחקור)
אתה עושה משימות שקשורות לספרינט אבל מסתיר אותן
יש לך משימות דיזיין, קידוד ובדיקות לאותו סיפור לקוח
אתה חושב ש-Agile זה רק לפיתוח אבל בדיקות צריך לעשות בנפרד ורק בסוף הגרסה
ישיבת התיכנון נמשכת כל הספרינט
אתה כל הזמן בודק מה שהוגדר בתחילת הפרוייקט לעומת מה שקורה כרגע
אתה מפחד משינויים בפרוייקט
בהנתן שינוי מה שהכי מטריד אותך זה עדכון הגאנט
בפגישה היומית אתה מקטר כמה אף אחד לא עוזר לך
אתה שומר בבטן בעיות של הפרוייקט כי אתה מאמין שאין טעם להחצין אותן
אתה מתחיל משימה בלי לדעת מה ההגדרה שלה כ-"משימה שהסתיימה"
אין לך עניין במשימות של אנשי הצוות שלך
בתור סקראם מאסטר אתה מכתיב פתרונות לאנשי הצוות
הפגישה האחרונה שלך עם מנהל המוצר (Product Owner) היתה לפני יותר משלושה ימים
ביטלתם את הפגישה היומית כי הסקראם מאסטר לא הגיע
הישיבה היומית לוקחת יותר מרבע שעה
אתה צריך חצי יום נבירה בקוד כדי שתרגיש מוכן להעריך משימה שתיקח שלושה ימים
אתה מודד את האנשים לפי כמות השעות ולא לפי איכות המשימות
לישיבת הסקירה (Review) אתם מכינים מצגת
אתה עובד על המצגת הזו שלושה ימים
הייתה נקודה אחת לפחות שהתעכבת עליה יותר משתי שניות 

וברוח פחות מבודחת, מניסיוני, צורת ההגשה היא תנאי הכרחי ובלתי מספיק להטמעה מוצלחת, אבל הרבה יותר חשוב, זה להגדיר מטרה ברורה המחולקת למשימות קטנות, ברורות וברות השגה, שכן בהיעדר מטרה, הצלחתם (או נכשלתם) כבר בהתחלה.

בהצלחה!

http://www.pc.co.il/_DailyMaily/ItemClean.asp?ArticleID=21775&Vol=738&SearchParam=&CategoryID=72